אפריל 2025
חמש נקודות מבט על זהויות במציאות מסוכסכת
כותבים: זאב לרר, יגיל לוי ,
שירה ברביבאי שחם, דנה גרוסוירט קחטן, יאנה פלדמן זאיקה
מה הקשר בין פוליטיקת הזהויות המסוכסכת של החברה הישראלית לבין הסכסכוך היהודי-ערבי? איך המתחים בין היהודים משתקפים בצבא? ואיך הפרוייקט הבטחוני בישראל מכליל ומדיר זהויות בזירות בטחוניות שונות - מקבלת ההחלטות הלאומית ועד בתי העלמין?
"זהויות בְּסכסוך, זהויות בַּסכסוך - חמש נקודות מבט על זהויות ישראליות במציאות מסוכסכת" כולל חמישה מאמרים קצרים המראים עד כמה עמוקה, יסודית ומכוננת ההשפעה של הסכסוך היהודי־ערבי על חיינו כישראלים. הם מדגימים כיצד הסכסוך מעצב את הזהויות הישראליות השונות ואת היחסים ביניהן, אך גם את ההפך – כיצד יחסי הזהות מעצבים את הסכסוך, משפיעים על אופיו, מלבים ואף מנציחים אותו.
קובץ זה נולד מתוך מושב משותף למכון לחקר זהויות ישראליות במרכז האקדמי פרס ומכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר יחסי חברה־צבא. המושב נערך בכנס האגודה הישראלית לחברה ומשפט ב־30 בינואר 2025. החלטנו להוציא לאור את המאמרים שהוצגו במושב, לאחר שמצאנו ביניהם מכנה משותף מובהק, בעל חשיבות ציבורית רבה. מכנה משותף זה משקף את החיבור בין תחומי העניין של שני המכונים: נקודות ההצטלבות וההתמזגות בין הזהויות החברתיות השונות בישראל לבין המוסד המרכזי, הגדול והמשפיע ביותר בחברה הישראלית המודרנית – הצבא.
[ לשמוע audio book ]
[ להוריד קובץ PDF ]
זהויות בְּסכסוך
:זהויות בַּסכסוך
[ מאמרים מקושרים לסדרה ]
זאב לרר, מציב את המסגרת המושגית וההיסטורית להצטלבות בין זהויות חברתיות בישראל לבין הסכסוך היהודי־ערבי. לרר מראה כיצד שני פרדוקסים, שהציונות מעולם לא הצליחה לפתור, הפכו - בשתי החלטות גורליות עם קום המדינה בשנת 1950 -לשני סכסוכים ממאירים המלבים זה את זה: הסכסכוך היהודי-יהודי והסכסכוך היהודי ערבי.
הפרדוקס הכפול והסכסכוך השזור
01
יגיל לוי, מראה כיצד הפך הצבא לזירה שבה המתחים והקונפליקטים בין זהויות יהודיות מתורגמים למאבקים על זהות הצבא ועל אופי הפעלת הכח במסגרת הסכסכוך. לוי מצביע על שלוש זהויות ישראליות שמשתתפות במאבק על זהות הצבא, וכיצד מאבקים אלה החריפו לאחר השביעי באוקטובר והפכו לקריאת תיגר על ההירככיה הצבאית הממלכתית.
המאבקים הפנים-צבאיים על זהות הצבא
02
שירה ברביאי-שחם מנסחת קריאה נוקבת לחשבון נפש פמיניסטי נוכח אחד הפרדוקסים הגדולים של המציאות הישראלית: כיצד ייתכן שמחצית מהחברה – נשים – ששילמו ומשלמות מחיר כבד על אסון אוקטובר, מודרות כמעט לחלוטין מהזירות הביטחוניות שקובעות את גורלן? ברביאי-שחם מצביעה על הרתיעה ההיסטורית של התנועה הפמיניסטית הישראלית ממערכות הכוח הצבאיות כמקור להדרה – ומציעה אלטרנטיבה: "בטחו-פמיניזם" – שאינו פוסל את ההשתתפות בעיצוב הכוח הצבאי, אלא תובע מומחיות, נוכחות והשפעה ישירה, מנקודת מבט מגדרית בזירות הביטחוניות עצמן.
מי נוכחת ומי נפקדת?
האם מלחמת השבעה באוקטובר מדגישה את הצורך בפמיניזם ישראלי חדש?
03
דנה גרוסוירט-קחטן משלימה את מפת הזהויות המגדריות של הצבא בעיון מעמיק במפגש בין זהויות גבריות-צבאיות לבין זהויות אתניות. היא מתארת תמונה מורכבת של הזהות הגברית-לוחמנית ומראה סימנים לשינוי המודל הגברי של הלוחמים בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר.
פסיפס של גבריות צבאית
04
לבסוף, יאנה פלדמן-זאיקה, נועה ונה וחיים חזן, מראות כיצד מתחים וקונפליקטים בין זהויות באים לידי ביטוי בזירה הנגזרת מהפרויקט הצבאי – זירת השכול בבתי העלמין הצבאיים. בתי העלמין הצבאיים נתפסים לכאורה כזירה של שוויון ממלכתי ואחידות המשקפים את הרעיון הלאומי של "עם אחד". אולם החוקרות מראות כי מתחת למעטה הלאומי השוויוני רוחשת בזירת השכול פוליטיקה דינמית של הדרה והכלה של זהויות חברתיות
פוליטיקה של מקום, זיכרון ושכול בבתי העלמין הצבאיים
05