מניפסט כ"ט בנובמבר
- זאב לרר
- Jan 23
- 3 min read
Updated: Jan 25
התפוררות
המפעל הציוני ניצב בפני מבוי סתום. בשנתיים האחרונות התלכדו שני סכסוכים ממאירים – הפנימי והחיצוני – שהציונות מעולם לא הצליחה לפתור, ואלו הובילו לקריסת מוסדות התווך של המפעל הלאומי: המערכת המשטרית, מוסדות המדינה, דוקטרינת ההגנה, ואף היכולת לשרוד גיאו-פוליטית.
שורש הרע טמון במבנה המשטרי, שאינו מתאים למציאות הרב-זהותית של המפעל הציוני ושל מדינת ישראל. המבנה הנוכחי התגבש לאחר דחיית רעיון החוקה בעת הקמת המדינה, וביסס מערכת פוליטית הנשענת על עקרון "הרוב קובע". שיטה זו ביססה מערכת פוליטית המתנהלת כזירה של תחרות, קונפליקט וסכסכוך בין הזהויות בישראל, במקום לקדם שיתוף פעולה והסכמה סביב מטרות משותפות.
מעבר לתדלוק המתמשך של סכסוך הזהויות היהודית הגדול, הרי שהמבנה המשטרי הקלוקל מעולם לא הצליח למלא את ייעודו – להתמודד עם בעיות חברתיות, לווסת את חלוקת משאבים ולהשיג מטרות לאומיות. בשנים האחרונות יצא לחלוטין מכלל שליטה, והפך לאיום הקיומי המרכזי על עתיד המפעל הציוני. במיוחד נפגע הדור הצעיר שהקריסה המשטרית מסכנת את עתידו וחלומותיו.
לכידות
כדי להבטיח עתיד למפעל הציוני, יש לחזור לנקודת השיא של המפעל הציוני בין כ"ט לנובמבר לה' באייר. בתקופה זו המפעל הציוני רשם את הישגו הגדול ביותר – הקמת מדינת ישראל - דרך מוסדות פדרטיביים אשר התבססו על שיתוף פעולה, תיאום והסכמה בין הזהויות השונות.
באופן דומה, על מנת שמדינת ישראל תוכל לגייס את הלכידות התפקודית הדרושה בין הזהויות בכדי להתמודד עם אתגרי השיקום העצומים הניצבים בפניה, יש לבצע "אתחול" מלא של המערכת השלטונית כולה. המערכת הקיימת חייבת להתחלף במערכת משטרית-חוקתית, שתתאים למציאות הרב-זהותית: רפובליקה פדרטיבית.
השיטה הדמוקרטית הפדרטיבית, המאפשרת לזהויות השונות לשמור על אוטונומיה נרחבת ברוב תחומי החיים לצד ניהול משותף של שלטון מרכזי המתמקד במגוון מצומצם של סוגיות לאומיות, היא הביטוי המעשי לכמיהה לאחדות וללכידות תפקודית החיונית להתמודדות עם האתגרים העצומים העומדים בפני המפעל הציוני.
למען הסר ספק – אין מדובר בתיקוני חקיקה, רפורמות, וגם לא בנסיון להגיע לפשרות או הסכמות במסגרת המערכת הנוכחית. אלה משולים לאקמול לאדם החולה בסרטן. מדובר במחיקה מוחלטת של המערכת הנוכחית, על כל שותפיה, ובהקמת מערכת חדשה ובריאה תחתיה.
הדרך חזרה לכ"ט בנובמבר כוללת ארבעה צעדים חיוניים, המיישמים למעשה את סעיף 10 במגילת העצמאות שמעולם לא קויימו:
א. פיזור הכנסת והממשלה – הקמת ממשלת מעבר רחבה מקיר לקיר.
ב. קיום בחירות לאספה מכוננת – בהשתתפות כלל הזהויות הישראליות
ג. כינון חוקה מוסכמת – המבססת את ישראל כרפובליקה פדרטיבית, והעמדתה לאישור במשאל עם.
ד. בנייה מחדש של מוסדות השלטון והממשל – בהתאם לעקרונות שנקבעו
שיבוש
דור ה-Z הישראלי, (להלן דור ה-ז') הוא הנפגע המרכזי מסכסוך הזהויות ההיסטורי. מדובר בדור סוציולוגי שלגביו המדינה הפרה את חוזה האזרחות הבסיסי - דור שממלא בנאמנות את כל חובותיו למדינה, אך אינו זוכה לקבל ממנה דבר בתמורה, ומופקר להתמודד לבד עם שורה של מגה משברים חברתיים המאיימים על בטחונם ועל עתידם.
עליהם מוטלת החובה ולהם יש את ההזדמנות לקחת את גורלם בידיהם ולהבטיח את עתידם דרך התארגנויות פוליטיות חדשות הממוקדות בהגשמת אג'נדת כ"ט בנובמבר ואשר יביאו למחיקת השיטה המשטרית הרעילה.
המערכת הפוליטית המפולגת של ימינו היא כמו חומה מתפוררת, שבמרכזה עובר קו שבר עמוק. בעבר, ניסיונות מצד כוחות פוליטיים 'חדשים' כגון "ד"ש" ו"קדימה" לאחות את קו השבר או למלא אותו בטיח, נכשלו. הם נשאבו לבסוף אל תוך קו השבר ונעלמו, או נספגו באחד מצדדיו.
במקום זאת, יש להקים שלוש מפלגות פוליטיות חדשות, שכל אחת מהן תייצג זהות שונה משני צידי קו השבר הלאומי, אשר יהוו ביחד את "גוש השיבוש", ויפעלו כחומר נפץ הטמון בלב קו השבר – וממוטט את המבנה כולו.
אחריות
על דור ההורים מוטלת האחריות להעניק לצעירי וצעירות דור ה-ז' את כל המשאבים הנחוצים כדי לבנות התארגנויות פוליטיות אפקטיביות, שוברות שוויון, במקום לשקוע לתוך המדמנה הפוליטית הקיימת.
מתוך מטרה זו אנו מקימים את קרן כ"ט בנובמבר, שנועדה להעניק לבני ובנות דור ה-ז' את הכלים המשאבים הנחוצים כדי לקחת את גורלם- ואת גורל המדינה – לידיהם. הקרן תתמקד בשלושה תחומים מרכזיים:
תודעה פוליטית רעננה – דור הז' התחנך במערכת חינוך שלימדה אותו לציית וללכת בתלם, ללא כלים לחשיבה ביקורתית או הבנה של הכוחות המעצבים את גורלו. הקרן תממן קמפיין להעלאת תודעה פוליטית לצעירי וצעירות דור ז' שיעניק להם הבנה מעמיקה של מצבם.
תשתית מוסדית ל"גוש השיבוש"– הקרן תספק מסגרת מוסדית שתמיר את הכעס והאנרגיה הממפכנית לפעולה פוליטית אפקטיבית. הקרן תתמוך בהקמת שלוש מפלגות פוליטיות חדשות, שכל אחת מהן תייצג זהות שונה משני צידי קו השבר הלאומי – ואשר יתמודדו בבחירות כ"גוש השיבוש".
הכוונה אסטרטגית – הקרן תממן רשת יועצים אסטרטגיים מנוסים, שילוו וינחו את המפלגות הפוליטיות הקיימות ויסייעו להן לפעול בצורה מקצועית ואפקטיבית.
הקרן תאגום את המשאבים הרבים המושקעים כיום על ידי בעלי הון וקרנות חברתיות משני צידי המתרס – השקעות שבמקרה הטוב מבוזבזות על פעילויות חסרות השפעה, ובמקרה הרע מלבות את סכסוך הזהויות. תחת זאת, הכספים ינותבו להשקעה הממוקדמת בניית עתידו של המפעל הציוני.
בהצלחה לכולנו.